מי אחראי לכישלון החינוך הערבי?
עומר אמין מסאלחה
עומר אמין מסאלחה
החינוך הערבי בישראל סובל מבעיות קשות בתחומים שונים כתוצאה מהזנחה, מאפליה מוסדית, ומחוסר מקצועיות בניהול המערכת בחיי יום- יום ע"י צוותי ניהול מקומיים, בחלק גדול ממערכות אלה.
הפער הגדול ברמת ההישגים בין תלמידים יהודים וערבים, בא לידי ביטוי עם פרסום תוצאות הבגרות לשנת 2008 . אחוז הזכאים היהודים הסתכם ב-59.74% ובישוב הערבי 31.94% כאשר הפער בין שני המגזרים לטובת היהודים הסתכם ב-27.8% , מספר התלמידים הערבים אשר ניגשו לבחינות הבגרות בשנת 2008, היה 17480 תלמידים, מסך 18838 הלומדים בתיכון וניגשו לבגרויות, מספר הזכאים לתעודה בשנת 2008 היה 7837 תלמידים דבר הממחיש את הפער העצום באחוז הזכאים לבגרות במערכת החינוך הערבי לבין החינוך היהודי בישראל, ועוד יותר מכך הנסיגה ברמת זכאי הבגרות בישוב הערבי, בשנת 2008 לעומת 2007.
יש לציין שבשנת 2004 היה אחוז הזכאים בישוב הערבי 40% לעומת 2008 שירדה ל-31.94%.
במערכת החינוך הערבי, תוכן הלימודים ושיטות הכשרת המורים עדין אינם עונים על דרישות החינוך הערבי.
ניתן לציין שהפערים בין מערכת החינוך הערבי,לבין היהודי, בא לידי ביטוי בשלוש דרכים: א. אפליה בהקצאת משאבים:ההשקעה הבסיסית הממוצעת בשעות בחינוך הערבי קטנה בלמעלה מ-10% מזו שבחינוך היהודי, החינוך הערבי זוכה לפחות ימי הדרכה, לפחות השקעה בתכניות ייחודיות, להשקעה מעטה יותר בחינוך הבלתי פורמאלי, לפחות שעות פיקוח, לתשתיות פיזיות רעועות של בתי הספר ועוד. אי השוויון התקציבי מתוקן מדי שנה, גם באמצעות פסיקות בג"צ, אולם מדינת ישראל עדיין רחוקה מאד משינוי אמיתי. ב. רחוקים מקבלת החלטות והתווית מדיניות: אנשי חינוך ערבים כמעט ואינם שותפים במערכת קבלת ההחלטות, בהתוויית המדיניות ובתכנון של משרד החינוך. אין מנהל מחוז ערבי, אין ראש מינהל ערבי, אין ייצוג הולם לערבים בהנהלת המשרד. בשנים קודמות הופעל "האגף לחינוך לערבים" שהיה אחראי על תחום החינוך במגזר הערבי. בפועל היה זה גוף "בלי שיניים" וההחלטות המשמעותיות התקבלו ע"י נושאי תפקידים יהודים. בתהליך הדרגתי חוסל גוף זה ובהנהגה הערבית קיוו כי אינטלקטואלים ערבים ייקלטו במשרד החינוך וישפיעו על ההחלטות. אך הייתה זו "תקוות שווא". מערכת החינוך המתיימרת לחנך לדמוקרטיה, לזכויות אדם ולאזרחות פעילה איננה מיישמת בעצמה ערכים אלו. ג. ערבים אינם בעמדות קביעת תכנים: עד כה לא נעשה מאמץ מכוון ומשמעותי לאפשר לימוד של תכנים המשקפים את התרבות, ההיסטוריה והספרות הערבית בבתי הספר הערביים. הקיפוח המשמעותי שצוין לעיל, הבדלים בהשקפת העולם ובסגנון החיים , והסכסוך הישראלי-פלסטינאי, כל אלו יוצרים יחס דו ערכי של הערבים הישראליים כלפי מערכת החינוך. למרות כל מה שנאמר לעיל, נשאלת השאלה מי אשם בכישלון החינוך בישוב הערבי?
האם אשמים התלמידים בעצמם, או הוריהם, או החברה הערבית בכללותה.....
האם קראתם או שמעתם אי פעם, על הוצאתו של מורה בישראל ממערכת החינוך, בגלל נתינת יתר, ולימוד חומר מעבר לחומר הקיים בתוכנית הרשמית?
בכל המערכות המודרניות בעולם , ואני בטוח ומשוכנע, שאנו במדינת ישראל מתנהלים כמערכת מודרנית. במערכות אלה, כאשר נכשלים, ובאופן טוטאלי, האחראים המרכזיים במערכת, קמים ומצהירים שהם, אחראים לכישלון. או לפחות לדמיין לנו שאחד האחראים יקום ויצהיר שהוא מקבל אחריות והוא "האחראי" מתפטר מתפקידו....
אני עומר מסאלחה אבא לתלמידים שלומדים במערך החינוך הערבי בישראל, אני לא בוטח באנשים האחראים על מערכת החינוך הערבי, אני לא בוטח בחלק מהמפקחים על החינוך הערבי, ואני מסופק באם חלקם היה עובר את הבגרות בשפה הערבית !!!
